מהו הטיפול המומלץ להתמודדות עם צרבת?

postview
timetoread
7 דקות

רובנו כבר מכירים את התופעה, ומי שעוד לא 'זכה', סביר שיכיר בקרוב – הצרבת, אותה תחושה של כאב בוער באזור החזה שלפעמים אף עולה לכיוון הצוואר או לפה. למרות שלרוב מדובר בתופעה שחולפת מעצמה, יש מי שסובלים ממנה לעיתים קרובות יותר ומעדיפים לנקוט בפעולות אקטיביות על מנת לטפל בה ואף למנוע את הופעתה מלכתחילה. לרוב ניתן להתמודד עם הרגשת חוסר הנוחות המתלווה לצרבת על ידי שינוי אורח החיים ובעזרת שימוש בתרופות שנמכרות ללא מרשם רופא. אך כשאלה לא עוזרים, והתופעה מחמירה, כבר נדרשת התערבות רפואית.

בין צרבת לריפלוקס –  מה אנחנו מרגישים שקורה לנו בגוף

צרבת, או באנגלית Heartburn, היא תופעה נפוצה המעידה למעשה על תחושה של כאב בוער ו/או צריבה מאחורי עצם החזה. הצרבת נגרמת כשהמזון בקיבה חוזר לכיוון הוושט ומתרחשת תגובה בין חומצות הקיבה, המופרשות בקיבה לצורך עיכול המזון, לבין רירית הוושט. תסמיני הצרבת נוטים להופיע בדרך כלל לאחר האכילה, אך יכולים להפתיע גם בשעות הלילה כאשר שכיבה מאוזנת או הישענות קדימה מחמירים את ההרגשה.

בחלק התחתון של הוושט, שהוא הצינור שמחבר בין הפה לקיבה, קיים שריר טבעתי שתפקידו למנוע ממיצי הקיבה החומציים לעלות. כשבולעים מזון, השריר הטבעתי רפוי ומאפשר מעבר של מזון ונוזלים לתוך הקיבה, לאחר שסיימנו לבלוע הוא חוזר למצב מכווץ. כשהשריר הזה לא מתפקד כך, מיצי הקיבה יכולים לנוע למעלה אל תוך הוושט ולגרום לכווייה ברירית הוושט או לפציעתה.

כלומר, כשאנחנו חשים צרבת, השריר, שבמצב תקין מונע ממיצי הקיבה לעלות בוושט, חלש או רופף, לכן מיצי הקיבה החומציים עולים במעלה הוושט וגורמים לנו לתחושת הצריבה הנוראית. תופעת הצרבת שכיחה מאד ומתקשרת לתזונה שלנו, למצבנו הנפשי ולמצבים רפואיים שונים.

אף על פי שמדובר בתופעה לא נעימה שלרוב חולפת מעצמה ולא מהווה סיבה לדאגה, אם היא חוזרת על עצמה לאורך זמן – סביר להניח שאנחנו סובלים מרפלוקס – 'החזר קיבתי ושטי'. כאן כבר מדובר על חזרה קבועה של מיצי קיבה, ולפעמים אף חדירה של מיצי מרה, לתוך הוושט.

בשני המקרים, ההתמודדות תכלול שינוי באורח החיים, התאמת תזונה וטיפולים שונים. אך לרוב, בעוד צרבת תוכל להיעלם כתוצאה משינויים אלו, ייתכן שההתמודדות עם הרפלוקס תכלול טיפול תרופתי ואף ניתוח במקרה הצורך.

אז מה עושים כדי להתמודד עם הצרבת ולהימנע מהחמרה?

הטיפול בצרבת משולב וכולל שינויים באורח החיים, התאמה תזונתית ואף טיפול תרופתי. במצבים קיצוניים במיוחד, כשהתרופות לא עוזרות, נדרשת התערבות כירורגית. מדובר במצב שבהחלט כדאי להימנע ממנו ולכן עדיף להתרכז בשינוי באורח החיים כצעד ראשון להחלמה.

צעד ראשון להימנעות מצרבת – שינוי באורח החיים

מחקרים מוכיחים ששינויים באורח החיים, בעיקרם שינויים תזונתיים אך לא רק, מסייעים רבות לאנשים הסובלים מתסמינים חוזרים של צרבת ורפלוקס, ביניהם:

  • שמירה על משקל תקין – עודף משקל מהווה גורם לעלייה בלחץ התוך־בטני שמגביר מעבר של תוכן הקיבה אל הוושט. לכן שמירה על משקל תקין תמנע מצבים של צרבת חוזרת.
  • שינה עם ראש מוגבה כשהראש גבוה מהרגליים נמנעת דליפה של מיצי הקיבה לוושט והצרבת נרגעת. ניתן להרים את המיטה בצד הראש, כך שפלג הגוף העליון יהיה גבוה יותר בשכיבה.
  • הימנעות מארוחות גדולות וליליותמומלץ לאכול ארוחות קטנות מרובות לאורך היום ולסיים לאכול שעתיים שלוש לפני השינה. אכילה של כמויות גדולות בשעות מאוחרות, בעיקר בליווי שתיית אלכוהול, עשויה לגרום לתחושת צרבת.
  • הימנעות משכיבה ממושכת לאחר ארוחות – מכיוון שהצרבת נגרמת כתוצאה מתפקוד לקוי של השריר שמפריד בין מיצי הקיבה לוושט, יש להימנע ממצבים מאוזנים לאחר האכילה.
  • הפסקה של צריכת מזונות מזיקים יש להימנע ממאכלים בעלי יכולת להחמיר את תסמיני הצרבת ולגרום ללחץ בחיבור בין הוושט לקיבה כגון: אוכל חריף, פירות ומיצי הדר, אוכל שומני/מטוגן, אלכוהול, מוצרים המכילים עגבניות, מזונות שומניים ומטוגנים, מנטה, שוקולד ומשקאות המכילים קפאין. בנוסף, חומץ, חלב ניגר, משקאות עתירי סוכר ומשקאות מוגזים אינם מומלצים. מזונות חמים או קרים מידי עלולים להחמיר את התסמינים.
  • הפסקת עישוןעישון, ואפילו עישון פאסיבי, גורם להחלשת הסוגר הוושטי התחתון ובעל יכולת לגרות את מערכת העיכול ולכן עלול להוביל לצרבת. לסובלים מצרבות מומלץ להפסיק לעשן, גם אם לא לטווח הארוך, לפחות נקודתית לזמן תחושת הצרבת.
  • הימנעות מיובש בפה – ברוק יש גורם שמקל על הצרבת, לכן יש להקפיד שהפה לא יהיה יבש. סוכריות ללא סוכר ומסטיק עוזרים ביצירת רוק, אך מנטה נוטה להחמיר צרבת.
  • הפסקה/החלפה של תרופות מעודדות צרבת כמו תרופות פסיכוטיות ותרופות ללחץ דם.
  • צריכת מאכלים וחליטות בעלי השפעה מיטיבהלפי ד"ר רלי אבל, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה של שירותי בריאות כללית במחוז מרכז, "אבוקדו ותפוח אדמה מנטרלים את החומציות וממרח שקדים ללא סוכר עוזר לשכך את הכאבים". בנוסף, "כדי להרגיע צרבת ניתן לאכול גם שקדים לא-קלויים וירקות ירוקים העשירים בכלורופיל, שמצננים את הקיבה כשהיא בוערת – כמו פטרוזיליה, חסה ומלפפון ירוק עם הקליפה" מוסיף גלעד אדרעי, נטורופת בכיר בכללית רפואה משלימה.

אדרעי מוסיף כי "גם מעט מיץ מתפוח אדמה חי מהול בכמות שווה של מים מפחית את החומציות. אפשר להשתמש גם באבקת סודה לשתייה בכמות קטנה מהולה בכוס מים". ישנן גם מספר חליטות בעלות יכולת להקל על הסובלים מצרבת כגון מיצוי של צמח "דרדר כחול", תה שומר, תה קמומיל וחליטה של צמח "ציפורני החתול". מומלצת בנוסף חליטה של הצמח 'אלטאה אופישינלי' שיוצרת שכבת הגנה בקיבה ומקלה על הצרבת.

  • רפואה משלימהלרפואה המשלימה מספר פתרונות טיפוליים לסובלים מתסמיני הצרבת, בייחוד להקלה במתח ולחץ נפשי שעלולים להחמיר את עוצמת התסמינים.

אילו תרופות קיימות לטיפול בצרבת?

בנוסף על שינויים באורח החיים, או באם אלו לא הועילו, ניתן לטפל בתסמיני הצרבת גם בעזרת תרופות שונות. רוב הסובלים מצרבות ייפנו תחילה לתרופות שלא דורשות מרשם רפואי הנמצאות במדפי הפארמים ובתי המרקחת. אם אלו לא יועילו, או שהמצב יחמיר, רצוי ואף הכרחי לפנות להתייעצות רפואית.

תרופות סותרות חומצה תרופות שמטרתן לנטרל את חומציות הקיבה ולהקל במהירות על תסמיני הצרבת, אך אינן מטפלות בנזק שנגרם לוושט. תרופות אלו זמינות לרכישה ללא צורך במרשם רופא וניתנות לשימוש ללא הגבלה, בהתאם לתסמינים. לפי ד"ר מיכאל ליבס, מומחה לגסטרואנטרולוגיה במחוז חיפה של שירותי בריאות כללית, "סותרי חומצה משמשים לרוב לטיפול של 'עזרה ראשונה', ואין להשתמש בהם יותר מפעמיים בשבוע".

תכשירים ותרופות עם סידן פחמתי (Calcium Carbonate) – תרופות הפועלות לחסימת תאים בקיבה האחראים על הפרשת חומצה, וכך תחושת הצרבת נרגעת. תרופות אלו מוכרות כטאמס, קלצימור, צרבת N, רני, גביסקון וסמוטיס.

סימתיקון (simethicone) ומגנזיום חומרים פעילים בחלק מהתרופות שלא מצריכות מרשם רופא ומשמשים נגד גזים, גורמים לשלשולים ומונעים עצירות.

מתי צריך לפנות להתייעצות רפואית?

  1. אם תסמיני הצרבת מופיעים פעמיים או יותר בשבוע לאורך זמן ומפריעים לאורח החיים.
  2. אם תסמיני הצרבת נמשכים על אף שימוש בתרופות צרבת ללא מרשם.
  3. אם תסמיני הצרבת מקשים על בליעת המזון.
  4. אם תסמיני הצרבת מובילים לבחילות והקאות.
  5. אם תסמיני הצרבת גורמים לאיבוד משקל בשל מחסור במזון או ירידה בתיאבון.
  6. אם תסמיני הצרבת הופיעו לראשונה בין גיל 50 לגיל 60.
  7. אם תסמיני הצרבת מחמירים להקאה/צואה דמית, צואה בצבע שחור או דם סמוי בצואה.
  8. כאשר לתסמיני הצרבת מתווספים כאבים בזרוע או בלסת ו/או קשיי נשימה שעשויים להעיד על התקף לב, בייחוד באוטם של קיר הלב התחתון.

תרופות להקלה בצרבת המחייבות מרשם רופא

תרופות המעכבות פעילות של משאבות המימן בקיבה (PPI – Proton Pump Inhibitors)תרופות המדכאות את הפרשת החומצה בקיבה ונפוצות מאוד בשנים האחרונות. עיכוב המשאבות על ידי התרופות מעכב את תהליך הייצור של חומצה גסטרית ומשפיע על הפחתת החומציות בקיבה באופן יעיל יותר מתרופות אחרות.

לתרופות אלו תופעות לוואי הכוללות כאבי ראש, שלשול, כאבי בטן, עצירות, סחרחורת ופריחה עורית. בשנים האחרונות הוכח כי תרופות אלו לא בטוחות לשימוש כמו שחשבו ויש סיכוי שיגרמו להעלאת הסיכון לסיבוכים רפואיים כגון: אי ספיקת כליות, התקפי לב, דמנציה, הידבקות בזיהומים ועוד, ולכן השימוש בהן הוגבל. עם זאת, חלק מהן זמינות גם ללא מרשם.

תרופות החוסמות היסטמין מסוג 2 (H2 Blockers) – תרופות אנטי היסטמיניות שחוסמות קולטנים להיסטמינים מסוג H2 היושבים בדופן הקיבה ומשתתפים בתהליך הייצור של חומצות קיבה. היסטמין מסוג H2 קשור בעיקר לבקרה על ייצור חומצת המעי. התרופות מעכבות את ההיסטמינים וכך מדכאות את הפרשת החומצה בקיבה. חלקן זמינות לרכישה ללא מרשם. מכיוון שמשפיעות על ייצור אנזימים מסוימים בכבד, אינן מיועדות לשימוש רציף אצל אנשים שלוקחים באופן קבוע תרופות המתפרקות בכבד, כמו נוגדי קרישה ותרופות נגד פרכוסים. למרות שהן נחשבות פחות יעילות בהקלה על צרבת, ההשפעה שלהן מהירה יותר ודרוש מינון מופחת מהן.

לתרופות אלו תופעות לוואי הכוללות כאבי ראש, סחרחורת, שלשול, עייפות ופריחה עורית. מעלות את הסיכון לחלות בדלקת ריאות ומגבירות את הסיכון לחלות בסרטן הקיבה. בנוסף, דורשות מעקב אחרי הויטמינים והמינרלים בדם, ולטיפול בתוספי ויטמינים ומינרלים כשחסר.

תרופות פרו־קינטיות (Prokinetic agents) – מיועדות להגביר את התנועתיות של מערכת העיכול העליונה, לעיכוב מעבר החומצה לוושט ולעידוד התכווצויות המעי לצורך התרוקנות מהירה של הקיבה. השימוש בהן מיועד להקל על תסמיני הצרבת ומוגבל למספר ימים.

מדובר בתרופות שנחשבות פחות בטוחות ומומלצות לשימוש מגיל 20 ומעלה. בנוסף, יש לשים לב לתסמינים הקשורים לפגיעה במערכת העצבים שדורשים הפסקה מיידית של התרופות ופניה לעזרה רפואית. בכל מקרה של שימוש בתרופות פרו קינטיות נדרש ניטור קבוע באמצעות אק"ג, כלומר מעקב אחר רישום הפעילות החשמלית של הלב, והפסקת הטיפול במקרה של החמרה.

צרבת בלילה

וכאשר תרופות מרשם לא עוזרות?

הטיפול הרפואי המקובל בתופעת הצרבת הוא תרופתי, אך במקרים קיצוניים, כשהתרופות לא עוזרות והצרבת מתפתחת לרפלוקס, נדרשת התערבות כירורגית לתיקון בעיה מבנית בגוף. הניתוחים וההתערבויות שונות ומגוונות בהתאמה למצב המטופל והתיקון הנדרש.

ניתוח לפרוסקופי בשיטת ניסן (Laparoscopic Nissen Fundoplication) – הניתוח העיקרי לטיפול ברפלוקס. הוא מתבצע דרך חתכים זעירים בבטן בשיטה לפרוסקופית ובו מכווצים את החלק התחתון של צינור הוושט ומונעים דליפה של מיצי קיבה לעבר הוושט. ד"ר ליבס מבהיר ש"הניתוח מבוצע לאחר שמאובחן [מצב של] ריפלוקס ונשללו בעיות אחרות בוושט, אובחן בקע סרעפתי, והצרבת עמידה לטיפול תרופתי". יעילותו אינה גבוהה, ולחצי מהמטופלים חוזרים תסמיני הצרבת לאחר שנתיים.

אנדוסקופיהישנם מספר הליכים רפואיים פולשניים ופחות נעימים אך שניתנים לביצוע ללא חתכים. ההליכים מבוצעים על ידי החדרת אנדוסקופ, צינור פלסטי בעל מצלמת וידאו זעירה המותקנת בקצה שלו, דרך הפה של המטופל.

הזרקת חומרים יוצרי נפחהאנדוסקופ מאתר את החיבור בין הוושט לקיבה, אז מוזרקת תערובת חומרים נוזלים ופלסטיים המסייעים בהידוק החיבור ומניעת מעבר של חומצת קיבה כלפי מעלה לוושט.

הצרה אנדוסקופית של השריר הטבעתי (Endoluminal gastroplication) – האנדוסקופ מייצר קפלים בחלק התחתון של הוושט וכך מגביל את יכולת הפתיחה של השריר הטבעתי ומונע דליפה של חומצות קיבה כלפי מעלה.

שתלי הידרוג'ל (Hydrogel implants) – האנדוסקופ מזריק לוושט שתלים המיוצרים מחומר פלסטי גמיש במטרה להצר את החיבור בין הוושט לקיבה. יש סיכון של 20% שהשתל ידלוף.

צריבה באמצעות גלי רדיומחברים לאנדוסקופ בלון שמוצמדות לו אלקטרודות זעירות הצורבות ברקמת הוושט, על מנת להצר את הוושט ולמנוע דליפה של חומצות קיבה.

'טבעת 'לינקס' (LINK Reflux Management System) – טיפול חדשני יחסית בו מחדירים, דרך חתך קטן, טבעת חרוזים מטיטניום וממקמים אותה באזור החיבור בין הוושט לקיבה. החרוזים מסייעים לשריר הטבעתי להישאר סגור במצב מנוחה, ומונעים דליפה של חומצות קיבה.

הצרבת, שיכולה להיות כמו דודה רחוקה שמגיעה לביקור לעיתים רחוקות, לא מועילה, לא מזיקה ועוזבת כלעומת שבאה, אך עלולה לעיתים להפוך לבת בית קבועה. לכן חשוב להיות ערניים, לשים לב לגופנו ולתדירות הופעת תסמיני הצרבת בחיינו. כדי שחלילה לא תהפוך הצרבת לרפלוקס, חשוב שנקפיד על אורח חיים מיטבי לגופנו ולמערכת העיכול שלנו לפני שנאלץ להגיע לחדר הניתוח.

מומלץ לקרוא גם

קודם
הבא