קנדידה בנרתיק – תסמינים, אבחון וגורמי סיכון

postview
timetoread
5 דקות

קנדידה בנרתיק מהווה את אחת הסיבות העיקריות שמובילות נשים להיבדק ברפואת נשים. היא שכיחה ביותר אצל נשים בגיל הפריון, מתבטאת בתסמינים מציקים שגורמים לאי נוחות וניתן לרוב לטפל בה באופן מהיר באמצעות תרופות ללא מרשם. מה הם גורמי הסיכון לקנדידה בנרתיק? מה התסמינים שלה? איך מאבחנים ומה חשוב לעשות כדי למנוע את חזרתה? כל מה שכדאי שתדעי על קנדידה בנרתיק – פטריה בנרתיק.

פטריה בפות

קנדידה בנרתיק (Vulvovaginal Candidiasis) היא פטריה ואגינלית המופיעה בנרתיק ובפות האישה הנגרמת כתוצאה מהתפשטות זנים שונים של פטריית הקנדידה. הקנדידה בנרתיק מאד נפוצה ומחקרים מראים שלפחות כל אישה שניה חוותה, או תחווה, הופעה של קנדידה בנרתיק במהלך חייה. בנוסף, כ- 5% מהנשים בסיכון לזיהום פטרייתי חוזר של הנרתיק, ואחוז אחד מהנשים באוכלוסיה יאלצו ללמוד לחיות עם זיהום תמידי.

הקנדידה, שנמצאת במערכת העיכול שלנו, יכולה לעבור ממנה, דרך פי הטבעת, אל הנרתיק. שם היא יכולה להישאר רגועה, כמו במערכת העיכול, אך עלולה לגרום גם לדלקת. קנדידה אלביקנס, שהיא הנפוצה מבין זני הקנדידה השונים, היא גם זו הגורמת לדלקת החמורה ביותר.

לרוב, פטריית הקנדידה נמצאת באופן קבע בנרתיק האישה ולא גורמת לבעיות, אך כאשר מתחילים להופיע תסמינים של התפשטות מזיקה, יש לטפל בה. בדרך כלל, ההורמונים הנמצאים בהפרשות הנרתיק וחיידקים 'טובים' הנמצאים בפות ובנרתיק שומרים על כך שהפטרייה לא תשגשג. תסמיני הקנדידה בנרתיק מופיעים כאשר כמות החיידקים ה'טובים' יורדת, למשל בזמן נטילת אנטיביוטיקה, או כאשר נוצר שינוי הורמונלי.

יחד עם זאת, יש לזכור כי לא כל דלקת בנתיק משמעה קנדידה. למעשה, רק בכ- 30% ממקרי הדלקת בנרתיק מדובר בפטריית הקנדידה ולכן חשוב מאד לאבחן על מנת לתת טיפול נכון. כדי שנוכל לקבוע בוודאות שאכן מדובר בקנדידה בנרתיק, יש לוודא שישנה נוכחות של זני קנדידה בתרבית או במשטח מיקרוסקופי. אם כי הקנדידה בנרתיק לכשעצמה אינה מסוכנת, היא גורמת לאי נוחות רצינית.

 

פטריה ואגינלית

מהם התסמינים של קנדידה בנרתיק?

תסמיני הקנדידה בנרתיק יכולים להיות מגוונים ולהופיע בעוצמות שונות וכוללים: גרד, תחושת שריפה, צריבה חיצונית במתן שתן וכאב בזמן קיום יחסי מין. התסמינים נוטים להופיע בשבוע שלפני הווסת ונעלמים בזמן קבלתה. בנוסף, יתכנו הפרשות וגינליות ללא ריח שיכולות להיות דלילות מימיות או סמיכות ולבנות. יש לשים לב כי הפרשות בעלות ריח רע, הן לרוב תסמינים של זיהום חיידקי, ולא פטרייתי.

כאשר התסמינים מחמירים יכולה להופיע אדמומיות בפות וסביבתו, סדקים בעור מסביב לפתח הנרתיק, נפיחות של הפות ואף פצעים כואבים באזור הפות.

הקנדידה בנרתיק לרוב לא מדבקת, מגיעה בדרך כלל ממערכת העיכול וכמעט שאינה מועברת בקיום יחסי מין. גם אם שני בני הזוג סובלים מקנדידה, סביר שכל אחד קיבל את זה ממערכת העיכול שלו עצמו. כך גם כשמדובר בבנות זוג של סובלות מקנדידה בנרתיק.

מהם גורמי הסיכון לקנדידה בנרתיק?

נרתיק האישה הוא אזור לח, חמים וחשוך וכך מהווה אזור אידאלי להתפתחות פטריות. יחד עם זאת, כל עוד מתקיים איזון בין הקנדידה לחיידקים ה'טובים' בפלורת הנרתיק, אז הכל טוב. אך ישנם מספר גורמי סיכון שיכולים להפר את האיזון ו'להעיר' את הפטריה:

  • מחלת הסוכרת – כשהמחלה לא מאוזנת ורמות הסוכר בדם עולות ויורדות בצורה חדה, עולה הסיכון להתפרצות קנדידה בנרתיק.
  • אנטיביוטיקה – קנדידה בנרתיק מופיעה אצל כ- 30% מהנשים שנוטלות אנטיביוטיקה. האנטיביוטיקה עצמה פוגעת באוכלוסיית החיידקים ה'טובים' ומעלה את הסיכון להתפרצות של הקנדידה בנרתיק.
  • עליית רמת האסטרוגן בנרתיק – נגרמת על ידי נטילת גלולות, הריון ותרופות המטפלות בסרטן השד.
  • מערכת חיסון מוחלשת – נגרמת ממחלות כמו איידס, מחלות אוטואימוניות, נטילת סטרואידים, כמו גם טיפולים כימותרפיים, ומעלה את הסיכון לקנדידה בנרתיק. זאת מכיוון שאינה חזקה דיה להילחם בזיהומים ולא מצליחה למנוע את שגשוג הקנדידה.
  • קיום יחסי מין – קנדידה בנרתיק אינה מחלת מין, אך שכיחותה עולה עם התחלת קיום יחסי המין. כמו כן, יש להימנע מקיום יחסי מין בזמן הטיפול בקנדידה בנרתיק כדי לא לגרות את האזור הדלקתי.
  • גם שימוש במגוון אמצעי מניעה יכול להעלות את הסיכון להתפשטות הקנדידה בנרתיק כגון: ספוגיות למניעת הריון, שימוש בדיאפרגמה או התקן תוך־רחמי כמו גם ביצוע של שטיפות נרתיקיות, שימוש בתחתוניות ולבישת בגדים הדוקים ו/או סינתטיים.

כיצד מאבחנים קנדידה בנרתיק?

התסמינים של קנדידה בנרתיק, כאמור, אינם ייחודיים רק לקנדידה ולכן האבחון עצמו לא תמיד פשוט. תחילה תיעשה בדיקה ויזואלית לאיתור אדמומיות, שינויים בגוון העור, נפיחות, בצקת בפות ובנרתיק והיווצרות סדקים בעור הפות. יכולה גם להופיע הפרשה לבנה, אך היעדרה אינו מוכיח את היעדרות הקנדידה. חשוב להבחין בין זיהום של פטריית הקנדידה לזיהום ממקור חיידקי.

על מנת לאבחן שאכן מדובר בקנדידה בנרתיק, יש צורך בקבלת תרבית חיובית לקנדידה או בדיקה מיקרוסקופית המוכיחה קורים ו/או שמרים. כאשר מדובר במקרה בודד, לרוב יוחלט על ידי הצוות המטפל לאבחן רק על בסיס בדיקה פיזית ומתן טיפול אנטי פטרייתי. כאשר מדובר במקרים חוזרים, או שהנרתיק לא מגיב לטיפול, תתבצע תרבית כדי לאמת או לשלול את האבחנה.

בדיקות נוספות, במקרה הצורך, כוללות דגימה של הנרתיק על ידי מקלון. הבדיקה בוחנת נוכחות של זיהום פטרייתי או גורם אחר מחולל מחלה ומאפשרת גם לקבוע את סוג הפטרייה הגורמת לזיהום. בנוסף ישנה בדיקה לרמת החומציות בנרתיק השוללת או מאששת מקור אחר לתסמינים. הבדיקה נעשית על ידי נטילת דגימה של הפרשות נרתיק.

כיצד מטפלים בקנדידה בנרתיק?

כשתסמיני הקנדידה בנרתיק הם קלים יחסית, הטיפול יהיה חד פעמי בתרופות לשתייה או בטבליות וגינליות. במצב בו יש גירוי חיצוני, תינתן משחה אנטי פטרייתית. שני התכשירים נמכרים לרוב ללא צורך במרשם ויעילים עבור רוב הנשים. שבועיים לאחר תחילת הטיפול, חשוב לבצע בדיקת תרבית נוספת שתאשש את יעילות הטיפול וחיסול הקנדידה מהגוף. יש לקחת בחשבון שהתרופות עלולות לפגום בקונדומים ובדיאפרגמות, לכן יש להשתמש באמצעי מניעה אחרים. בנוסף, יש להימנע משימוש בטמפונים בתקופת הטיפול בקנדידה בנרתיק.

הקנדידה בנרתיק אצל נשים בהריון אינה מהווה גורם סיכון למשך ההריון או לעובר. במקרה של התפשטות פטריה בנרתיק בזמן ההריון הטיפול יהיה בהכרח חיצוני ולזמן ארוך יותר מכיוון שהטיפול התרופתי נחשב ללא בטוח. הטיפול נכון גם לנשים מניקות מכיוון שאין מידע על אופן ההשפעה של תרופות אנטי פטרייתיות על חלב האם.

במקרים שבהם הקנדידה בנרתיק חוזרת 4 או יותר פעמים במהלך שנה אחת, עוברים לטיפול מניעתי הכולל לקיחת תרופות אנטי פטרייתיות לתקופה ארוכה יותר. כשהטיפול אינו מועיל, או חוזר על עצמו, עלולות המטופלות לסבול מדיכאון ובעיות בתפקוד המיני. חשוב לזכור כי אחת מהסיבות העיקריות לאי הצלחת הטיפול נובע מאבחון לא מדויק המזהה זיהום חיידקי כפטרייתי. במקרה כזה יש לפנות לצוות הרפואי להמשך בירור.

במקביל לטיפול, ולאחריו, ישנן מספר דרכים להוריד את הסיכון לחזרתה של הקנדידה בנרתיק:

  • שטיפה של אזור הפות במים נקיים, ללא שימוש בסבונים מבושמים, בעלי pH גבוה, ג'לים לשטיפה, מבשמים נרתיקיים, שטיפות תוך נרתיקיות ונייר טואלט מבושם.
  • ייבוש עדין של אזור הפות אחרי המקלחת ו/או קיום יחסי מין.
  • הימנעות משימוש בקונדומים עשויים לטקס, קרמים קוטלי זרע, או חומרי סיכה המגרים את איזור הפות או הנרתיק.
  • הימנעות משימוש יומיומי במגן תחתון שאוצר לחות ומונע זרימת אוויר.
  • הקפדה על ניגוב נכון לאחר פעולת מעיים או מתן שתן – מהחלק הקדמי לכיוון החלק האחורי, מהנרתיק ולא אליו על מנת למנוע מעבר של זיהומים מפי הטבעת לנרתיק.
  • לבישת תחתוני כותנה ומכנסיים לא הדוקים.
  • צריכת יוגורט טבעי ונטילת פרוביוטיקה על בסיס יומיומי מעלה את אוכלוסיית החיידקים 'הטובים', מאזנת את המערכת החיסונית ועל כן סביר שמועילה במניעת קנדידה בנרתיק.

 

.

 

מומלץ לקרוא גם

קודם
הבא