מהי קנדידה בלשון והאם היא מסוכנת?

postview
timetoread
4 דקות

אנחנו שומעים רבות על פטריית הקנדידה שנמצאת בגופנו ועלולה לגרום לאי נעימויות שונות. אך מה קורה כשהיחלשות המערכת החיסונית שלנו מאפשרת לפטריה הערמומית להתיישב לנו בחלל הפה? 

פטריית הקנדידה נמצאת קבוע במערכת העיכול שלנו, וכל עוד אנחנו שומרים על כמות גבוהה של חיידקי מעיים 'טובים', היא לא תגרום לנזק. עם זאת, כשכמות חיידקי המעיים 'הטובים' פוחתת, הפטריה עלולה לגדול באופן לא מבוקר ולפגוע בגוף. ההתפשטות של הקנדידה יכולה לפגוע במערכות שונות בגוף כגון מערכת העיכול, מערכת המין, מערכת החיסון, המערכת האנדוקרינית, האחראית על הפרשת הורמונים, ומערכת העצבים המרכזית.

כאשר הקנדידה פוגעת בחלל הפה היא נקראת פטרת הפה (oral thrush, oral candidiasis). פטרת בלשון מסוג זה מתבטאת ברובד לבן בריריות חלל הפה והלשון וללא טיפול עשויה הקנדידה להתפשט אל חלקים אחרים בגוף, ובהם מערכת העיכול, הריאות והכבד.

תפקידה של מערכת החיסון בגוף הוא להגן עלינו מפני פולשים ולשמור על איזון בין החיידקים ה'טובים' ל'רעים'. כשזו כושלת בתפקידה, מסיבות שונות, האיזון נפגע ופטריות כמו הקנדידה בלשון מתפרצות ויכולות להגיע עד לחך, לחניכיים, לשקדים ולחלק האחורי של הגרון. מכיוון שהתפשטות פטריה על הלשון קשורה לחולשת מערכת ההגנה של הגוף, זו נוטה לפגוע יותר בתינוקות, חולים כרוניים ומבוגרים.

קנדידה בלשון

קנדידה בלשון – קווים לדמותה

קנדידה בלשון נגרמת מהמצאות של קנדידה בגוף, והיא למעשה פטרייה שנמצאת בפלורת הפה ופורצת לרוב כאשר מערכת החיסון נחלשת. הקנדידה בלשון יכולה להיות שם זמן רב בלי שנרגיש, אבל כשנוצרים התנאים להתפרצותה הפטרייה תהפוך למציקה, צורבת ואף כואבת. בדרך כלל, קנדידה בלשון מוגדרת כתופעת פטריה על הלשון שהיא מקומית וניתנת לשליטה, אך חשוב לשים לב לקיומה בזמן, כדי שלא תספיק להתפשט לחלקים אחרים בגוף.

קנדידה בלשון שכיחה אצל תינוקות, מי שסובלים ממערכת חיסונית חלשה, בעלי שיניים תותבות, חולי סכרת ואנמיה, מטופלים באנטיביוטיקה ו/או סטרואידים, חולי סרטן המטופלים בכימותרפיה/הקרנות, מי סובלים מיובש בפה ומעשנים.הקנדידה בלשון מדבקת ובזמן ההתפרצות כדאי להימנע מנשיקות. בנוסף, ישנה חשיבות בהחלפת מברשת השיניים לעיתים קרובות שכן מקומות חשוכים ולחים הינם אזור גידול אידיאלי לפטריה.

אמנם קנדידה אלביקנס נחשבת לגורם העיקרי לקנדידה בלשון, אבל חשוב לדעת שישנם עוד זנים של קנדידה שיכולים להוביל לקנדידה בלשון כגון: Candida tropicalis, Candida glabrata  Candida parapsilosis, Candida krusei ועוד. 

קנדידה בלשון – תסמינים שכדאי שתכירו

קנדידה בלשון נמצאת באופן טבעי בפלורת הפה של רוב האוכלוסיה. מכיוון שכך, התסמינים שלה כמעט ולא מורגשים והיא לרוב אינה מהווה איום. אך כאשר היא מתפרצת ומתפשטת בחלל הפה, ניתן לצפות בתסמינים מובחנים הכוללים: 

  • כתמים לבנים מוגבהים המופיעים על: הלשון, פנים הלחיים, החך, החניכיים והשקדים.
  • אדמומיות / צריבה / כאב שעלול לגרום לקושי באכילה או בליעה ואף היווצרות דלקת.
  • תחושות לא נעימות בפה, אובדן טעם, טעם מר וריח פה לא נעים.
  • ייתכן דימום קל כתוצאה משפשוף הגרד ויובש בזוויות הפה.
  • אצל תינוקות – יתפתחו נגעים לבנים, קשיים באכילה ועצבנות. בנוסף, תינוק יונק עם קנדידה בלשון יכול להדביק את פטמת אימו. 

איך מאבחנים קנדידה בלשון?

מכיוון שהזיהום הפטרייתי של קנדידה בלשון מתבטא במגוון תסמינים שלא תמיד מובחנים לגמרי מזיהומים אחרים, אבחון הפטריה מתבסס ברובו על התמונה הקלינית. לרוב יעשה שימוש גם בלקיחת דוגמית מהנגע בלשון לבדיקת במיקרוסקופ, לקיחת תרבית ולעיתים אף נטילת ביופסיה מהלשון. חשוב גם לנסות ולאבחן מהיכן הגיעה הקנדידה ללשון ולבצע בדיקות דם מקיפות לאיתור מוקד ההתפרצות. 

במצב שבו הפטריה מתפשטת ומגיעה אל הגרון והוושט, אז מדובר בסכנה ממשית וישנו צורך בבדיקות מקיפות יותר הכוללות לקיחת תרבית כדי לאבחן אם מדובר בזיהום פטרייתי ומה זן הפטריה. אבחון באנדוסקופ יכול אף הוא לתת תמונה ברורה יותר לגבי אזור ההתפשטות והבנת הגורם לקנדידה בלשון.

לקבלת מידע על אפשרויות הטיפול, השאירו פרטים ונשמח לחזור אליכם

איך מטפלים בקנדידה בלשון?

הטיפול בקנדידה בלשון מתרכז בשני מישורים; הראשון הוא השמדת הפטריה והשני, מניעת חזרתה לגוף. הפטרייה עמידה במיוחד והטיפול בה צריך להיות עיקש ועקבי. סילוק הקנדידה מהלשון יעשה לרוב על ידי טיפול מותאם אישית, אם טבעי ואם קונבנציונלי. לאחר מכן יש לשקם את פלורת חלל הפה ואז ניגשים לאבחון קנדידה במעיים. המזון הנלעס על ידינו מגיע בסופו של דבר למעיים. אם יש לנו פטרייה בחלל הפה, ביחד עם האוכל, נספגת גם הפטריה וסביר שתגיע ותפגע גם במעיים, לכן האבחון חשוב.

הטיפול הראשוני המומלץ הוא לשמור היטב על היגיינת הפה. מומלץ לשטוף את הפה במי מלח ו/או סודה לשתיה מספר פעמים ביום ולהשתמש שימוש במברשת שיניים רכה המוחלפת מידי שבוע. כנגד קנדידה בלשון ניתן ליטול טיפול אנטי פטרייתי מקומי הכולל תרופות.  אם מדובר במטופל עם מערכת חיסונית מדוכאת כמו חולה אונקולוגי או חולה איידס, ייתכן מצב בו יינתנו התרופות האנטי פטרייתיות דרך הוריד.

במצב שבו הקנדידה בלשון התפתחה על רקע טיפול תרופתי באנטיביוטיקה רחבת טווח או טיפול סטרואידי, הדרך המיידית לטפל בפטריה יהיה להפסיק את הטיפול, אך לא תמיד זה אפשרי. לכן, עדיף להתרכז במניעת היווצרות הקנדידה, זיהוי קבוצת הסיכון והפחתת היחשפותה לזיהום.

אופן הטיפול בקנדידה בלשון משתנה לפי גיל ומצב החולה. אצל תינוקות יונקים ישולב טיפול אנטי פטרייתי עם טיפול מקומי של שד האם, על מנת שלא יווצר מעגל הדבקה חוזר. לאם המניקה רצוי להשתמש בפדים מכותנה שמונעים מגע בין הפטמה, שיכולה להיות נגועה, לבגדים. אם התינוק מקבל את מזונו דרך אמצעים אחרים, יש להשרות את הכלים בתערובת של מים וחומץ ולייבש היטב במקום מאוורר, כמו גם את המוצצים.

אצל מבוגרים וילדים בריאים בדרך כלל ההמלצה היא לצרוך יוגורט BIO טבעי המכיל כמות גדולה של חיידקים טובים, ו/או לצרוך פרוביוטיקה בכדורים או בנוזל. הטיפול הטבעי בקנדידה בלשון מטרתו לחזק את הגוף ולהחזיר לו את האיזון על מנת שיסלק את הפטריה מתוכו. אם אלו לא עוזרים, לרוב תינתן המלצה לשימוש בטיפולים אנטי פטרייתיים.

בנוסף, ישנן מספר המלצות למניעה של הופעה חוזרת של הקנדידה בלשון:

  • בשימוש במשאף סטרואידים – להקפיד לשטוף את הפה לאחר השימוש.
  • כשנוטלים אנטיביוטיקה – לשלב לקיחת פרוביוטיקה כדי לשמור על האיזון בגוף.
  • הקפדה על היגיינת פה.
  • לבקר בתדירות גבוהה אצל רופאי שיניים.
  • להפחית צריכה של מזונות בעלי כמויות גדולות של סוכר או שמרים.

קנדידה בלשון

בעוד שאצל אנשים בריאים בדרך כלל קנדידה בלשון אינה מובילה לסיבוכים, אצל מי שמערכת החיסון מוחלשת ישנו חשש אמיתי של התפשטות הפטריה לכבד, לריאות ולמערכת העיכול. ההתפשטות, שבתחילה תתבטא בקושי בבליעה, יכולה לכסות בהמשך את רירית המעי ולפגוע בספיגת המזון בגוף. לכן ישנה חשיבות גדולה שלא להזניח את הקנדידה בלשון, גם אם זו מרגישה לכם זניחה.

לקבלת מידע ויצירת קשר, השאירו פרטים ונשמח לחזור אליכם

מומלץ לקרוא גם

קודם
הבא