הליקובקטר פילורי – יותר נפוץ ממה שחשבתם

postview
timetoread
5 דקות

מרבית האוכלוסיה נושאת אותו, הוא מדבק וקשה להיפטר ממנו – הגיע הזמן שנכיר את החיידק שאחראי על בעיות רבות במערכת העיכול שלנו ויכול אף לגרום לאולקוס וסרטן הקיבה.

כבר בשנות ה- 80 של המאה הקודמת גילו שני חוקרים אוסטרלים, בארי מרשל ורובין וורן,  ​​את החיידק שנקרא הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori). בקיבה שלנו יש מיצי עיכול שתפקידם לשמור עליה מחיידקים, וההליקובקטר, בניגוד לחיידקים אחרים, מצליח לשרוד בקיבה למרות זאת. הוא מצליח בזכות היכולת שלו לפרק שתנן (UREA) וליצור אמוניה, חומר בסיסי שסותר את חומציות הקיבה. ההליקובקטר נצמד לקיבה, יוצר תגובה דלקתית ומחליש את מערכת החיסון. כל התהליך הזה, במצב קיצון, יכול לגרום לפצע בקיבה, כלומר, אולקוס.

הנוכחות של ההליקובקטר בגוף האדם עלולה לגרום לעד 80% מהכיבים בקיבה ובמערכת העיכול, לדלקת כרונית ולסרטן הקיבה, ואף לתסמינים ובעיות רפואיות בדרכי העיכול העליונות. חיידק ההליקובקטר הפילורי עמיד במיוחד ומצליח לשרוד בסביבה החומצית העוינת והקשה של הקיבה למשך זמן בלתי מוגבל.

האם הליקובקטר מדבק?

ההליקובקטר מאוד שכיח באוכלוסייה, במיוחד באוכלוסיה המבוגרת. המחקר בנושא עוד לא הגיע למסקנה חד משמעית אם הליקובקטר מדבק ועל אופן ההדבקה שלו, אבל ידוע שאם מישהו מבני המשפחה נדבק, סביר להניח ששאר בני הבית גם סובלים ממנו. לכן, כנראה שההדבקה מתבצעת במגע של פה לפה, באמצעות הרוק, למשל, מעצם השימוש באותם כלים.

על פי הנתונים, חוקרים הצליחו להרכיב רשימה של דרכי הידבקות נפוצות בחיידק ההליקובקטר: החל בנשיקה, מזון תינוקות לעוס, מזון לא נקי, מים מזוהמים, היגיינה לא מוקפדת, רוק, ועד קיא וצואה.

הקהילה המדעית מעריכה שלפחות חצי מאוכלוסיית העולם נגועה בהליקובקטר פילורי, כמובן עם הבדלים משמעותיים בין מדינות שונות והמצב הסוציו אקונומי. כמות  הנגועים הגבוהה ביותר בחיידק ההליקובקטר נרשמה במדינות מתפתחות ביבשות אפריקה, דרום אמריקה ומערב אסיה.

כיוון שנמצאו הידבקויות רבות יותר באזורים גיאוגרפיים מסוימים, קיימת סכנת הידבקות בחיידק בכל ביקור במדינה מתפתחת. יחד עם זאת, לפי הנתונים של המרכז למניעת ובקרת מחלות בארצות הברית, תיירים שמגיעים לארצות נגועות לתקופה קצרה, לא חשופים לסיכון משמעותי להידבק בהליקובקטר. אך מי שעברו להתגורר במדינות מתפתחות לזמן רב – סביר שיידבקו, במוקדם או במאוחר.

המרכז למניעת ובקרת מחלות בארה"ב (CDC) הגיע למסקנה כי הליקובקטר נפוץ בקרב אנשים מבוגרים יותר, אצל שחורים אמריקאים, היספנים, ילידי אלסקה ובאוכלוסיות ממעמד סוציו אקונומי נמוך. מעריכים כי חמישית מהאמריקאים בגיל 30 ומעלה נגועים בחיידק ההליקובקטר, ולפחות חצי מהאמריקאים מעל גיל 60 סובלים ממנו.

נתונים אלו מבהירים לנו שההליקובקטר הפילורי אינו מהווה איום רק על אוכלוסיות מסויימות ושיש מצב סביר שגם יתקוף את מי שלא נמנה על קבוצות הסיכון המובהקות.

אם כך – מי עלול להידבק בהליקובקטר פילורי?

מערכת החיסון שלנו בנוייה כך שהיא אמורה לחסל ולסלק פולשים זרים ממערכת העיכול, כמו ההליקובקטר הפילורי. הנטייה של ההליקובקטר להתיישב בקיבה אמורה להפעיל את מנגנון ההגנה העיקרי של הגוף, שאמור לחסום ולהדוף אותו, כלומר, את מיצי העיכול החומציים בקיבה. מה שאומר שמי שסובל מרמות נמוכות של חומציות בקיבה, נמצא בסיכון גבוה יותר להידבק בחיידק.

ומה גורם לפגיעה בהפרשה תקינה של מיצי הקיבה?

לקבלת מידע על אפשרויות הטיפול, השאירו פרטים ונשמח לחזור אליכם

ייצור חומצת הקיבה בגוף יורד ככל שהגיל עולה – מה שמסביר את העובדה שההליקובקטר נפוץ יותר בקרב האוכלוסייה המבוגרת.

בנוסף, כמו כל זיהום שמתפרץ במאה ה- 21, לחץ, הן גופני והן נפשי, לא תורמים להפרשת מיצי הקיבה בגוף ואף פוגעים בה. גם מחסור בויטמינים ובמינרלים שחיוניים לייצור חומצה הידרוכלורית, אבץ וויטמין B6 למשל, עשוי לגרום לתת חומציות בקיבה.

כמו כן, אצל מי שעברו ניתוח במערכת העיכול, כגון מעקף קיבה למניעת השמנת יתר, ישנה הפחתה בכמות חומצת הקיבה שמופרשת בגוף. בנוסף, מחקרים גילו קשר בין מי שסובל מרמות נמוכות של ויטמין D לסיכון מוגבר להידבק בהליקובקטר פילורי שכן ויטמין D ממלא תפקיד חשוב בתפקוד יעיל של מערכת העיכול.

וכאמור,  חיידק ההליקובקטר עצמו, ברגע שנדבקים בו, מייצר אמוניה שמנטרלת את החומציות של מיצי הקיבה. הימצאות החיידק בגוף הוא לא מצב לזלזל בו, במיוחד כשמבינים את מגוון התסמינים וההשפעות הבריאותיות ארוכות הטווח של הידבקות בהליקובקטר. לכן, ברגע שמתחילים להופיע תסמינים, חשוב להיבדק, לאבחן ולהכחיד אותו מהגוף לפני שיגרום לבעיות נוספות.

מה הם התסמינים של הליקובקטר פילורי?

למרות שמאז גילוי ההליקובטר הפילורי הצטברו כבר כ- 40 שנה של מחקר, לרוב לא נדע אם אנחנו נשאים של החיידק עד שנעשה בדיקה רפואית לגילוי. יש אנשים שסובלים מתסמינים שונים כגון: אי נוחות או כאבים בבטן, צרבות, גזים ונפיחות, בחילות ועוויתות בבטן, אך ישנם גם כאלה שלא.

חלק מהנדבקים בחיידק כלל לא סובלים מתסמינים שקשורים ישירות למערכת העיכול. מכיוון שההליקובקטר פוגע בספיגת רכיבים תזונתיים בגוף ובספיגה מיטיבה של תוספי תזונה, מטופלים רבים מתלוננים דווקא על פריחות, מערכת חיסונית חלשה, אלרגיות, ליחה, נשירת שיער, הידבקויות חוזרות בווירוסים, אנמיה, חולשה, זיהומים ועוד.

בכל זאת, חוקרים הצליחו לגבש רשימה של תסמינים שמתקשרת, באופן זה או אחר, להידבקות בהליקובקטר פילורי. התסמינים הנפוצים ביותר: צרבת או רפלוקס, העלולים להוביל למחלת החזר קיבתי-ושטי, כאב בבטן העליונה, גיהוקים, ריח רע מהפה לאחר אכילת חלבון בעיקר וקשיים בעיכול ארוחות עתירות חלבון. בין התסמינים הנדירים יותר ניתן למנות: בחילה שלפעמים מובילה להקאה, נפיחות בבטן, עצירות, אקנה, כאבי ראש ומזון לא מעוכל בצואה.

הליקובקטר מדבק

האם ניתן למנוע הידבקות בהליקובקטר פילורי?

מכיוון שהוכח כי החיידק עובר במגע ישיר ובנוזלי גוף, ממליצים החוקרים על שמירת כללי ההיגיינה, בעיקר על שטיפת ידיים לאחר כל יציאה מהשירותים ולפני אכילה. גם שטיפת הידיים ושמירה על היגיינה בזמן הכנה ובישול של מזון היא חשובה. כמובן שישנה גם המלצה להימנע מצריכה של מים ומזון מזוהמים, ובכלל זה מזון שלא בושל באופן ראוי.

מחקרים קבעו שניתן להימנע בקלות מהידבקות בהליקובקטר פילורי על ידי שמירה על היגיינה בסיסית וכמובן הימנעות ממגע עם אנשים הנגועים בחיידק. להליקובקטר נטייה להתפשט במהירות, ודרוש משנה זהירות בעיקר כשנמצאים במדינות מתפתחות או בהמצאות בסביבת אדם הנגוע בחיידק.

בנוסף לכך שחוץ מההליקובקטר ישנם מזהמים נוספים במערכת העיכול, כגון: טפילים, אמבות וצברי תאים, חשוב מאד לאבחן את המזהם הספציפי בבדיקה רפואית ולטפל בהתאם. אם אובחנתם עם זיהום בהליקובקטר, רצוי לטפל בו ללא דיחוי כדי למנוע סיבוכים ובעיות בריאותיות עתידיות.

אז איך אדע אם נדבקתי בהליקובקטר פילורי?

תבחין נשיפה – הדרך הקלה, המהימנה, הלא חודרנית והנפוצה ביותר. אפשר לבצע את הבדיקה אפילו אצל רופאי המשפחה. מכיוון שההליקובקטר מייצר ופולט פחמן דו חמצני, הנבדקים נושפים על תבחין שמודד את ריכוז הגז בבדיקה. אז, מהכמות הנפלטת בנשיפה, ניתן להסיק האם ההליקובקטר נמצא בקיבה והאם נדבקת בחיידק.

בדיקת דם – למרות שבבדיקת דם ניתן למצוא קיום של נוגדנים לחיידק, הבדיקה פחות אמינה. בדיקת דם יכולה להראות המצאות של נוגדנים, גם אם כבר מזמן הבראת מהחיידק. לכן הבדיקה תסמן אותך כחולה, למרות שכבר עברת טיפול מוצלח להכחדת החיידק.

בדיקת גסטרוסקופיה – מדובר בבדיקה לא נעימה שבה מוחדרת מצלמה לקיבה דרך הפה. בבדיקה כזו ניתן לקחת דגימה מרירית הקיבה ולראות את החיידק בעזרת מיקרוסקופ. בנוסף, אפשר גם לזהות הליקובקטר פילורי בדגימה מרירית הקיבה באמצעות תבחין שמכיל אוראה – אם החיידק נמצא בקיבה, הוא ייצר אמוניה וישנה את צבע התבחין.

בדיקת צואה – בבדיקת צואה ניתן להבחין באנטיגן של החיידק שמסמן את התאים בקיבה כנגועים בהליקובקטר פילורי.

לאיזה נזק הליקובקטר פילורי עלול לגרום?

בנוסף לקשר הישיר שנמצא בין הימצאות החיידק בגוף ליצירה של כיב קיבה, הידוע בכינויו אולקוס, מחקרים מדעיים גילו קשר, עקיף או ישיר, בין המצאות של הליקובקטר פילורי בגוף לבעיות רפואיות אחרות.

בין מחלות במערכת העיכול כגון גסטריטיס, רפלוקס כרוני של הקיבה, כיבי קיבה וסרטן קיבה, למחלות אחרות כגון: אנמיה שנוצרת מחוסר ברזל מכיוון שההליקובקטר גומר את מאגרי הברזל בגוף. כמו גם בעיות עור שנמצא שרבים ממי שסובל מהן סובל גם מבעיות במערכת העיכול, מחלות ניווניות של מערכת העצבים הכוללות אלצהיימר ופרקינסון, מחלות אוטואימוניות הכוללות את מחלת גרייבס וטרשת נפוצה.

חיידק ההליקובקטר פוגע במערכת העיכול על ידי תהליך הידרוליזה שמתאפשר מהיכולת שלו לייצר אנזים בשם אוראז (ureas). כך נוצרת אמוניה שמפחיתה את החומציות של מיצי הקיבה והחיידק יכול לשגשג ללא הפרעה. מכיוון שמיצי הקיבה מהווים את ההגנה המיידית של הגוף מפני מזהמים רבים, ברגע שנדבקים בהליקובקטר, גוברים הסיכויים להידבק בזיהומים נוספים במערכת העיכול.

ההליקובקטר הפילורי מתחפר במיצי הקיבה, מערים על מערכת החיסון של הגוף וכך יוצר סביבו תגובה דלקתית הפוגעת בדפנות הקיבה. לא כל האנשים שנדבקים בהליקובקטר מפתחים תסמינים או סובלים מתסמינים ארוכי טווח. מי שכן הגיע למצב של זיהום חמור יותר עלול לסבול מעייפות מתמשכת, דלקת בקיבה, מיגרנה, ואף חוסר תפקוד כרוני של חוליות עמוד השדרה T6 – T7. בנוסף לקושי במתן צואה או צואה כהה, שלשול, אנמיה, אובדן תיאבון או אכילה מוגברת, תת-ספיגה כרונית בגלל רמת חומציות נמוכה בקיבה, כיב קיבה/תריסריון ואף גידול ממאיר (קרצינומה).

הידבקות בהליקובקטר אינה משפיעה באופן זהה על כלל הסובלים ממנו, ישנם גורמים שונים המגבירים את יכולותיהם של וירוסים, בקטריות וזיהומים פטרייתיים לנטרל את מערכת החיסון ולחמוק ממנה, לחדור לתאי הגוף ולהתחבר אליהם ו"לגנוב" מהם חומרי הזנה שונים. אלה משפיעים על יכולת ההתנחלות, ההישרדות וההשפעה הפוגענית של חיידק הליקובקטר בגוף. בעוד שחלק מהנדבקים סובלים מזני הליקובקטר שבקושי מורגשים, אחרים יסבלו מזנים הרבה יותר מסוכנים שיכולים ממש להרוס את הגוף.

רבים הנדבקים שכלל לא יודעים שנדבקו בחיידק, מכיוון שהם סובלים מתסמינים קלים וכמעט לא מורגשים וחושבים שמדובר במשהו חולף ולא רציני. בינתיים, בתוך הקיבה, הנזקים מצטברים ומחמירים עד שעולה הסיכוי להתפתחות של בעיות רפואיות חמורות יותר. אבחון מאוחר וחוסר טיפול בהליקובקטר יכול לגרום לנזק בלתי הפיך ולתרום להופעת מחלות רציניות ומסכנות חיים.

 

לקבלת מידע ויצירת קשר, השאירו פרטים ונשמח לחזור אליכם

מומלץ לקרוא גם

קודם
הבא