אלפי ישראלים סובלים או יסבלו מאולקוס במהלך חייהם. המחלה, שתוקפת פי 3 גברים מנשים, ניתנת למניעה ולטיפול באופן יעיל. למרות מטבע הלשון הנפוץ, מתח נפשי אינו גורם ישירות לאולקוס ומתברר שהאחראים הישירים להתפתחות הלא נעימה הם דווקא חיידק נפוץ ותרופות למניעת כאבים. אז מה הגורמים, התסמינים, הסיכונים ואפשרויות הטיפול לסובלים מאולקוס?

על פי ההערכות, מיליוני אנשים ברחבי העולם סובלים מכיב פפטי בקיבה או בתריסריון, הידוע בשמו 'אולקוס' (Peptic Ulcer Disease). מדובר למעשה בפצע ברירית המצפה את דופן מערכת העיכול. כיבים יכולים להופיע בכל חלקי צינור העיכול, החל מהפה, הושט והקיבה ועד המעי הדק והגס. לרוב מדובר בפצע שטחי וקטן שלא מפריע, אך הבעיה מתחילה כשהוא הופך לרחב ועמוק יותר ומתחילים להופיע תסמינים הדורשים טיפול.  

הגוף האנושי מייצר ומפריש חומצת קיבה, אצל כל כל האדם הכמות משתנה, אך ניתן לומר שלרוב החלקים הפנימיים של הקיבה והתריסריון מוגנים בפני החומצה שמופרשת מהם. הבעיה מתחילה כשמשהו משתבש, נוצר כיב, פצע, והקיבה והתריסריון נהיים חשופים. מצב זה נקרא, המוכר כ'אולקוס', נקרא כיב פפטי בשפה המקצועית. הפצעים האלו במערכת העיכול יכולים להיות שטחיים ולהירפא במהרבה, ויכולים לגדול, ולהגיע למצבים מסכני חיים שכוללים ניקוב של התריסריון עצמו, דימום מהפצע או חסימה של הקיבה. לכן חשוב להכיר את הסימנים המוקדמים ולטפל בזמן.

מה גורם להיווצרות אולקוס?

הגורם העיקרי להתפתחות של כיבים פפטיים הוא חיידק הליקובקטר פילורי. אך גם לתרופות אנטי-דלקתיות שאינן סטרואידיות (NSAID,השפעות משלהן על היווצרות של אולקוס.

הליקובקטר פילורי – על פי מחקרים, התפתחות כיבים פפטיים לרוב נגרמים כתוצאה מזיהום חיידק הליקובקטר פילורי. החיידק חי בקיבה ובדרך כלל אינו גורם לבעיות, אך לעיתים יכול להחליש את הגנת רירית הקיבה. אז זו נהיית רגישה יותר לחומצה ופפסין ומתחיל תהליך דלקתי שמוביל להיווצרות כיב הקיבה. רק כ-15% מהאנשים הנושאים את החיידק יפתחו מחלת כיב, אך מי שיש לו מחלת כיב ידועה – סביר שנמצא את החיידק בקיבתו. 

תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAID) – תרופות נפוצות שלא דורשות מרשם רופא ומטפלות בחום, כאבי ראש, כאבים קלים וכאבי מחזור. תרופות אלו פוגעות ביכולת הקיבה לייצר את שכבת המוקוס הרירית שמגנה על הקיבה, עלולות לפגוע בזרימת הדם אל הקיבה וביכולת הגוף לתקן תאים. לכן כדאי להתייעץ עם רופאי המשפחה לפני השימוש, בעיקר אם אובחן בעבר כיב פפטי. השימוש השכיח במשככי כאבים הפך הכיב לנפוץ יותר באוכלוסיה המבוגרת.

גורמים נוספים שעשויים להשפיע על היווצרות והחמרה של אולקוס בגוף:

• מתח – אם כי לא הוכח שלחץ נפשי גורם לכיבים, כן ידוע שהקיבה מייצרת יותר חומצה בתגובה ללחץ, ויתר חומצה כן עלול להחמיר תסמינים של כיבים קיימים. עם זאת, מתח גופני כן עשוי להגדיל את הסיכון לפתח כיבים, במיוחד בקיבה. אנשים עם כוויות או פציעות חמורות ומי שעברו ניתוח גדול זקוקים לטיפול קפדני כדי למנוע סיבוכים שיביאו להיווצרות של אולקוס.
• עישון – מחקרים מראים שעישון מגביר את הסיכויים לפתח אולקוס ומאט את תהליך הריפוי של כיבים קיימים.
• קפאין – קפאין גורם לעליית הפרשת החומצה בקיבה, מה שעלול  להחמיר את הכאב של כיב קיים. עם זאת, גירוי של חומצה בקיבה לא ניתן לייחס אך ורק לקפאין.
• אלכוהול – כיבים שכיחים יותר אצל אנשים שסובלים משחמת הכבד, הקשורה לצריכה כבדה של אלכוהול, אך לא קיים קשר ישיר בין צריכת אלכוהול להתפתחות כיבי קיבה.
• גנטיקה – מכיוון שישנם חולים עם היסטוריה משפחתית של כיבים פפטיים, סבורה הקהילה המדעית שלגנטיקה יש תפקיד בהתפתחות הכיבים. 

מה הם התסמינים של אולקוס?

התסמינים הטיפוסיים לכיב פפטי הם תחושת כרסום, צריבה או כאב בחלק העליון המרכזי של הבטן, ממש מתחת לעצם החזה, כמו גם תחושת ריקנות ורעב, שעשויים להיעלם ולחזור. התסמינים יכולים להשתנות בהתאם למיקום הכיב וגיל החולה. ילדים וקשישים, לדוגמא, אינם מפגינים את התסמינים הרגילים ולעיתים אינם מראים כל סימן. 

הסובלים מאולקוס לרוב יתלוננו על כאבי בטן הקשורים בדרך-כלל לאוכל. אם מדובר בכיב בתריסריון, הכאב ירגע מעט לאחר אכילה מכיוון שהאוכל מנטרל את החומציות בתריסריון. לעומת זאת, כאשר מדובר בכיב קיבה, הכאבים דווקא יחמירו לאחר האכילה בגלל המגע הישיר בין הפצע לחלקיקי המזון. 

תסמינים נוספים הם בחילות, הקאות, תיאבון לקוי, אובדן משקל, עייפות וחולשה, וגיהוקים. כיב פפטי יכול להימשך שבועות ואף חודשים, כאשר בדרך כלל יהיו כמה ימים של כאב ולאחר מכן כמה ימים, אפילו שבועות, של הפוגה. כיב יכול להירפא מעצמו, אולם בדרך כלל דרוש טיפול כדי לפתור את הבעיה באופן מלא. הכאב עלול להופיע במיוחד כאשר הקיבה ריקה. אכילה, שתייה או תרופות סותרות חומצה יכולות להקל. בדרך כלל הכאב לא מורגש כשמתעוררים ומתפתח רק לקראת אמצע הבוקר. 

בכל מקרה של כאבי בטן חוזרים, בחילה, הקאות וירידה בתיאבון יש לפנות לרופא המשפחה. למחלת הכיב הפפטי יכולים להיות כמה סיבוכים אפשריים ונדירים שמחייבים פנייה מיידית למיון:

• דימום מכיב – דימום נגרם כאשר הכיב הפפטי עמוק או נוגע בכלי דם בדופן התריסריון ולכן כלי הדם עשויים לדמם. בא לידי ביטוי בכאב בטן, הקאה דמית או צואה שחורה.
• ניקוב קיר הקיבה או התריסריון – אם הכיב עמוק במיוחד, יכול להיווצר ניקוב של ממש  ואז חיידקים וחלקי המזון מתעכל עוברים דרך הפתח לתוך חלל הבטן גורמים לדלקת של חלל הבטן שגורמת לכאב בטן עז.
• היצרות וחסימה של הקיבה – אם הכיב נמצא באזור שבו חלל הקיבה צר במיוחד, יכולה להיווצר חסימה של הקיבה שלא מאפשרת מעבר של מזון שמתבטאת בכאבי בטן קשים ובהקאות חוזרות. הכיבים הממוקמים בקצה הקיבה, יכולים לגרום לנפיחות ולהצטלקות, אשר יכולים לצמצם או לסגור את המעבר למעיים.