אובחנתם במחלת קרוהן – איך מתמודדים?

postview
timetoread
7 דקות

מחלת קרוהן, שלא מבחינה בין גברים לנשים או בין צעירים למבוגרים, נהיית שכיחה יותר ויותר בשנים האחרונות ואינה ברת ריפוי. החדשות הטובות הן שהיא בהחלט ניתנת לטיפול ולהרדמת התסמינים עד כדי כך שמרבית מהחולים בה מצליחים לייצר שגרה סבילה לצידה. אז מה עושים אם אובחנתם כסובלים מקרוהן? כל אפשרויות הטיפול, מתרופות ועד תזונה מותאמת במאמר שלפניכם.

מה היא מחלת קרוהן במערכת העיכול?

מחלת קרוהן, או באנגלית Crohn’s Disease, היא אחתממחלות המעי הדלקתיות בהן קיימת דלקת כרונית הפוגעת ברירית מערכת העיכול. מערכת החיסון מפרישה חומרים יוצרי דלקת שפוגעים ברירית המעיים וכך נוצרת הדלקת שעלולה להתבטא בכל חלקי מערכת העיכול – מחלל הפה ועד פי הטבעת. מחלת קרוהן היא מחלה כרונית המתבטאת באופן שונה בין חולה לחולה. לכן התרופות, או שילובן, ניתנות בהתאם לחומרת הדלקת, מיקומה והעדפות הצוות המטפל. כך גם ההטבה אינה תמיד מיידית ולפעמים דורשת שבועות ואף חודשים של טיפול.

מחלת קרוהן נגרמת כאשר מערכת החיסון לא מצליחה להדביר את החיידקים המזיקים הפולשים  למערכת העיכול ולעיתים אף תוקפת את החיידקים הטובים שמגנים על המעי. המערכת החיסונית תוקפת את המעי באמצעות תאי דם לבנים, וכך נוצרת תגובה דלקתית במערכת העיכול שגורמת לפצעים ודלקות.

מכיוון שמחלת קרוהן פוגעת בכל אדם בצורה שונה, כך גם משתנים תסמיני המחלה מאחד לשני. בין התסמינים ניתן למנות: שלשולים, חום, ירידה במשקל, כאבי בטן, חולשה, כיסי מוגלה, תעלות ברקמות הרכות, דימום וסדקים מפי הטבעת, הקאות, פצעים בפה, כאבים במפרקים או פריחות ועוד.

מחלת קרוהן הינה מחלה כרונית הנמשכת כל החיים, אך ניתן בהחלט להגיע למצב בו המחלה נשארת רדומה והתפרצותיה נדירות. יחד עם זאת, ייתכן גם מצב של מחלה פעילה ללא הפוגות. אך לרוב, חולי קרוהן חיים בין התקף להפוגה ולומדים לחיות לצד המחלה.

בין התלקחות לרגיעה – שני המצבים של מחלת קרוהן

מחלת קרוהן נעה מצב של 'רמיסיה', מצב רגיעה עם מעט תסמינים, למצב של  'התלקחות', מצב לא רגוע בו חשים ריבוי תסמינים שעלולים לגרום לנקב בדופן המעי, חסימות מעיים ולצורך בניתוח.

במחלת קרוהן ניתן לטפל באמצעות תרופות שונות, בנוסף לשינוי תזונתי וטיפולים משלימים, זאת תוך התחשבות והתאמה למצב הנוכחי בו נמצא המטופל. כלומר, הגישה הרפואית מבדילה בין טיפול שמיועד למצב של רגיעה לבין טיפול שמיועד למצב של התלקחות.

קרוהן תזונה

טיפול תרופתי במצב של התלקחות מחלת הקרוהן

  • תרופות 5ASA – תרופות נוגדות דלקת שלא מדכאות את המערכת החיסונית. נמצאות בשימוש נרחב לטיפול בחולי קרוהן במעי הגס בדרגת חומרה קלה ובינונית. יש להן מעט תופעות לוואי וביניהן כאבי ראש, בחילות וכאבי בטן. לעיתים ייתכנו תופעות לוואי חמורות יותר.
  • סטרואידים – מבוססים על הורמון שמיוצר בגוף, אשר מדכאים את המערכת החיסונית, ולכן מדובר בטיפול שמוגבל למספר שבועות עד 3 חודשים. יעילים מאד כתרופה אנטי דלקתית אך עלולים לגרום לתופעות לוואי כמו עלייה במשקל, שינויים בעור, שיעור יתר, בריחת סידן, עלייה בערכי לחץ הדם והסוכר ושינויים בראייה. בהתלקחות חזקה של מחלת קרוהן אפשר לתת מינון גבוה של סטרואידים דרך הווריד.
  • תרופות מדכאות מערכת חיסון – יעילות מאוד, אך מחייבות מעקב קבוע ובדיקות דם תכופות למניעת התפתחות של תופעות לוואי שכוללות פגיעה במוח העצם או בכבד. מטופלים בתרופות אלה חשופים יותר לזיהומים, לכן נמנעים מקרבת אנשים חולים ומקבלים חיסונים נגד שפעת ודלקת ריאות. בנוסף, התרופות מעלות קלות את הסיכון לגידול ממאיר, בעיקר מסוג לימפומה וסרטן עור שאינו מלנומה.
  • תרופות ביולוגיות – התרופות שמכינים בתהליך ביולוגי ולא כימי, ניתנות בהזרקה או בהזלפה, יעילות מאוד ביצירת רגיעה במחלת קרוהן. התרופות הביולוגיות מחלישות את מערכת החיסון ועלולות לעורר מחלות רדומות בגוף כמו שחפת. לכן מבצעים סדרה של בדיקות לפני השימוש בתרופות אלו. בנוסף, יש לקחת בחשבון שהתרופות הביולוגיות מגדילות במקצת, לטווח הארוך, את הסיכון לגידולים ממאירים – בעיקר מסוג לימפומה.
  • הנפוצות שבהן הן מסוג נוגדי TNF – ה- TNF הוא חלבון שמופרש ממערכת החיסון ומעודד תהליכי דלקת, תרופה שנוגדת אותו גורמת לקשירה של החלבון אליה וכך מקטינה את הדלקת.
  • אם הטיפול בנוגדי TNF מוצה או שלא הועיל עוברים לתרופה בשם אנטיביו – זו נקשרת לחלבון אינטגרין שנמצא על תאי דם לבנים, מונעת מעבר של מתווכים דלקתיים מכלי הדם של המעי לרקמת המעי וכך בולמת את התפשטות הדלקת.
  • תרופה ביולוגית חדשה נוספת לטיפול במחלת קרוהן היא סטלרה – נוגדן לציטוקינים IL-21 שהם מתווכי דלקת, שתורמים רבות להיווצרות מחלת קרוהן. משמשת כפתרון יעיל כשנוגדי TNF אינם משיגים את התוצאה.
  • טיפול אנטיביוטי – טיפול תומך במחלת קרוהן, בעיקר כשהמעי הגס מעורב, או כשנוצרים סיבוכים כגון מורסה, פיסטולה או מחלה בפי הטבעת. האנטיביוטיקה מקטינה את כמות החיידקים ומשנה את הרכבם במעי וכך מונעת היווצרות אבצסים וזיהומים בחלל הבטן.
  • ניתוחים – כחצי מהחולים במחלת קרוהן נאלצים לעבור ניתוחים שונים כאשר המחלה לא מגיבה לטיפולים השונים ויוצרת היצרויות של המעי, חיבורים לא תקינים בין איברי הבטן, כיסים מוגלתיים ואף עיכוב גדילה אצל ילדים. לעיתים, בעיקר כאשר המחלה מחריפה, מתקינים סטומה אצל המטופלים, כלומר חיבור מלאכותי בין חלל המעי לדופן הבטן. הסטומה מאפשרת איסוף צואה לשקית מיוחדת שלרוב ניתן לסגור אותה לאחר תקופה על ידי ניתוח נוסף.
  • תרופות נגד שלשול – כגון אימודיום, יכולות לעזור להקלת תסמיני מחלת הקרוהן, שכן הן מפחיתות את תנועת המעיים ומקילות על כאבי הבטן.

כאמור, תרופות אלו לא מרפאות את מחלת הקרוהן, אלא מדכאות את התסמינים. לשמירת התזונה המתאימה ישנה חשיבות רבה ולרוב נדרשות השלמות תזונתיות של קלציום, ויטמין B12 וחומצה פולית לפי המלצות הצוות המטפל.

קרוהן מחלה

התאמה תזונתית לחולי קרוהן

לפני התאמת התזונה לחולה בקרוהן, יש קודם כל להבחין בין השלב במחלה בה נמצאים ובין המאפיינים האישיים של החולה. תפקוד מערכת העיכול משתנה בין רגיעה להתלקחות, וכך גם התזונה תשתנה בזמן התקף לבין רגיעה. המטרה היא להביא את הגוף לרגיעה בעזרת תזונה אנטי דלקתית, שלוקחת בחשבון את יכולת המעי לעכל ולספוג מזון. בנוסף יש להביא בחשבון את המדדים האישיים של כל חולה כדוגמת משקל, רמת חלבוני הדם, חומצות שומן חיוניות, ויטמינים ומינרלים.

לקבלת מידע על אפשרויות הטיפול, השאירו פרטים ונשמח לחזור אליכם

התזונה המותאמת מתייחסת לתסמינים הכוללים נפיחות וגזים, כאבי בטן ואי סדירות ביציאות, גם אם אינם קשורים באופן ישיר לנוכחות הדלקת. במהלך ההתאמה התזונתית לכל חולה יש לקחת בחשבון סיבוכים אפשריים ולבצע בדיקות תקופתיות למעקב אחר סיבוכים אפשריים הכוללים:  היווצרות אנמיה מחוסר בברזל, חומצה פולית או ויטמין B12, מניעת חסימות מעיים, במקרה של היצרות במעי. בנוסף לשמירה על מסת העצם למניעת אוסטאופורוזיס, מניעת השמנת כבד, מחלות לב וכלי דם.

יחד עם זאת, לכל אורך ההתאמה התזונתית לחולים במחלת קרוהן יש להקפיד על מספר עקרונות חשובים על מנת להפחית מתסמיני המחלה:

  • לאכול ארוחות קטנות לעיתים תכופות, תוך שימת לב לתחושת רעב ושובע. כמו כן, חשוב להקפיד ללעוס היטב ולאט.
  • לשנות את התזונה באופן הדרגתי ואיטי, עם כל הוספת מזון חדש, להמתין יום-יומיים ולבחון את השפעתו על הגוף.
  • טחינת מאכלים כמו פירות, מרקי ירקות ואגוזים.
  • הפחתת מזון מטוגן והחלפתו במזון מבושל, אפוי או מאודה.
  • הימנעות ממזון חריף או מתובל מידי.
  • הימנעות ממזונות בעלי סיבים ארוכים שנמצאים בנמזונות כגון סלרי, אפרסמון, ציפה וקרום פירות הדר, סיבי מנגו ואבטיח, סובין שמוסיפים למאפים, גבעולי צמחי תבלין וכדומה.
  • להקפיד על צריכה של מזונות נוגדי דלקת.
  • לשתות הרבה ולהעדיף מים וחליטות צמחים על משקאות מוגזים.

תזונה מותאמת לשלב התלקחות מחלת קרוהן

בשלב התלקחות מחלת קרוהן, כלומר, כשהתסמינים נהיים אינטנסיביים, היצרות המעיים מחמירה ומעבר המזון מלווה בכאב מכיוון שלמעי יכולת פחותה לעכל ולספוג מזון. בזמן זה חולים רבים מדווחים על אי נוחות ואי סבילות למזונות שונים. אם כי תמיד מומלץ לפנות לייעוץ תזונתי אישי ומותאם על מנת להתאים את התזונה בהתאם לאדם ומגבלותיו, ישנן מספר עקרונות כלליים:

  • מומלצים: מרקי עוף ובשר עוף, ירקות כתומים מאודים, מחית בננות, אורז לבן עגול, ביצה קשה או רכה.
  • בירקות ופירות קיימים פלבונאידים היעילים בעיכוב תהליכי דלקת, לכן מומלצים מיצי ירקות מסוננים כגון מיץ גזר, סלרי, עלי קייל ותרד והמתקתם על-ידי הוספת פרי.
  • הקפדה על תזונה דלה בסיבים בלתי מסיסים שמגבירים לחץ על דפנות המעי, מגבילים את התנועתיות ומעלים את הסיכון ליצירת חסימה בחלל המעי הצר. לכן יש להימנע מ:
  • פירות כמו אפרסמון, אבטיח, קליפות פירות וירקות טריים, קליפות הדר, אננס ומנגו.
  • אכילת ירקות כמו סלרי, כרוב, גבעולי מנגולד, תרד ודומיהם.
  • דגנים מלאים, קטניות, זרעים ואגוזים.
  • חלקי מזון שלא מתעכלים כגון: תירס, פופקורן, גרעינים וזרעים, סברס וגרגירי רימון.
  • בזמן התלקחות, פוחתת כמות האנזים האחראי על פירוק הלקטוז בגוף ולכן מוצרי חלב מגרים את התסמינים. לכן יש להימנע מצריכת חלב וגבינות רכות.
  • הימנעות ממוצרי חיטה ומזונות מעובדים ומתועשים.
  • שימוש בשמנים בעלי ערך תזונתי גבוה, כמו שמן זית או שומשום.
  • בזמן התלקחות מחלת קרוהן הגוף דורש יותר חלבון ולכן מומלץ לצרוך אותו בכל ארוחה, למשל: ביצה, דג, עוף, גבינה קשה או דלת לקטוז, טופו.

הזנה אנטרלית בלעדית – בהתמודדות עם התלקחות מחלת קרוהן ישנו טיפול תזונתי בפורמולות מזון רפואי ללא צריכה נוספת של מזון מוצק. הטיפול משמש בעיקר להרגעת תסמינים אצל ילדים ולאחרונה הוכח כיעיל גם בטיפול במבוגרים. ההזנה האנטרלית ניתנת לחודשיים לפחות, היא אינה אחידה ומשתנה בהרכב ובריכוז החלבונים שהיא מכילה, ולכן יש לקבל ייעוץ תזונתי אישי להתאמת הפורמולה ואופן לקיחתה. בכל מקרה, גם הזנה זו משולבת בטיפול תרופתי שמטרתו להביא את הגוף לרגיעה.

ישנם מספר טיפים היכולים להקל על תקופת הטיפול בפורמולות ההזנה:

  • קירור הפורמולה משפרת את טעמה ואפילו אפשר להכין ממנה קרטיבים קפואים.
  • כשהפורמולה במצב של אבקה ניתן לטחון אותה בבלנדר כדי שתגיע למרקם חלק.
  • להמשיך בשתיית מים במקביל לפורמולה כדי למנוע עצירות.
  • להכין מראש כמות ליום ולקחת בצידנית אם יוצאים מהבית כדי להקל על היום.

תזונה מותאמת לזמן שבין התלקחות לרגיעת מחלת קרוהן

רוב החולים במחלת קרוהן נמצאים לאורך חייהם במצב ביניים, בין התלקחות לרגיעה. אז ישנה רגישות גבוהה למזונות שונים ומצבי סטרס או עומס רגשי עלולים לגרום להופעת תסמינים כמו שלשול או כאבי בטן. לרוב, הבדיקות בזמן כזה יהיו תקינות והתסמינים יופיעו בצורה מתונה, אך לא מדובר בתקופת רגיעה.

בשלב זה אפשרי לשחרר קצת את הגבלות התזונה המחמירות ולהוסיף לתפריט: דג אפוי או מבושל, עשיר באומגה 3, מאכלים עשירים בסיבים תזונתיים, פירות וירקות טריים מקולפים, מאודים, אפויים או מבושלים, וגם קמח מגרעין מלא ללא תוספת סיבים, כמו קמח כוסמין.

 

תזונה מותאמת לשלב הרגיעה של מחלת קרוהן

שלב הרגיעה של מחלת קרוהן הוא למעשה המצב אליו מופנים כל האמצעים של הטיפול במחלה, שלב בו הגוף ברגיעה, ללא תסמינים ועם המדדים תקינים בכל הבדיקות. בשלב זה היצרות המעי תתרחב וחלל המעי יאפשר מעבר מזון תקין. החזרה לאכילה 'משוחררת' יותר היא תהליך של איתור המזונות שלמעשה מגבירים את התסמינים.

בשלב זה, ובמטרה לשמור עליו ככזה, ניתן לחזור לאכול את רוב המאכלים, תוך שמירה על עקרונות שלא יחזירו אותנו למצבים הקודמים: לאכול ארוחות קטנות לעיתים תכופות, תוך שימת לב לתחושת רעב ושובע ולהקפיד על לעיסה טובה ואיטית. יש לשנות את התזונה באופן הדרגתי ואיטי, עם כל הוספת מזון חדש, להמתין יום-יומיים ולבחון את השפעתו על הגוף.

גם בשלב הרגיעה של מחלת קרוהן רצוי להמשיך ולהימנע מצריכת חיטה, מוצרי חלב ניגרים במיוחד, אוכל מטוגן ומתועש, משקאות קלים ומוגזים ומשומן מוקשה. במקביל, חשוב להקפיד על צריכה של מגוון פירות וירקות, טריים ומבושלים, בנוסף למנות חלבון, שומן ופחמימות. בנוסף ניתן לנסות צריכה של קטניות במנות קטנות, דגנים כמו שיבולת שועל, גריסים, וקינואה.

בכל מקרה, עם כל שינוי תזונתי, יש להיוועץ באנשי מקצוע מכיוון שהימנעות ממאכלים מסוימים עלולה להביא לחוסרים תזונתיים, תת תזונה, מחסור בויטמינים, אומגה 3, סיבים, חלבון וקלוריות. עם זאת, ישנם מספר עקרונות כלליים שיעזרו במעבר התזונתי:

  • להפחית כמה שאפשר כל מוצר מזון מעובד או תעשייתי כגון: סוכר, חומרים משמרים, חומרי טעם וריח, חומרים מייצבים ותוספות מלאכותיות.
  • להקפיד לצרוך חלבונים ממקורות איכותיים כגון: ביצים, דגים, עופות, גבינות, טופו וקטניות.
  • להקפיד על צריכה מספקת של ויטמין D וסידן ששומרים על צפיפות העצם.

חשוב לקחת בחשבון שהטיפול התרופתי והנחיות התזונה לחולי במחלות מעי דלקתיות בכלל, וחולי קרוהן בפרט, משתנה בין החולים עצמם ומצב המחלה. אין תשובה אחת שמתאימה לכולם וכל אחד ואחת שאובחנו במחלת קרוהן יזדקקו להתאמה תרופתית ותזונתית המתאימה ומיטיבה איתם באופן אישי.

לקבלת מידע ויצירת קשר, השאירו פרטים ונשמח לחזור אליכם

מומלץ לקרוא גם

קודם
הבא